Divrei HaYamim II 9 – דברי הימים ב ט‏ – Mikraot Gedolot

(א) וּמַֽלְכַּת⁠־שְׁבָ֗א שָׁמְעָה֮ אֶת⁠־שֵׁ֣מַע שְׁלֹמֹה֒ וַתָּב֣וֹא לְנַסּוֹת֩ אֶת⁠־שְׁלֹמֹ֨ה בְחִיד֜וֹת בִּירוּשָׁלַ֗͏ִם בְּחַ֣יִל כָּבֵ֣ד מְאֹ֡ד וּ֠גְמַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב לָרֹ֖ב וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבוֹא֙ אֶל⁠־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר עִמּ֔וֹ אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם⁠־לְבָבָֽהּ׃

And when the queen of Sheba heard of the fame of Solomon, she came to test Solomon with hard questions at Jerusalem, with a very great train, and camels that bore spices and gold in abundance, and precious stones; and when she was come to Solomon, she spoke with him of all that was in her heart.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(א-כד) מלכת שבא * – מלכים א י׳:א׳-כ״ה

וּמַלְכַּת זְמַרְגַד שְׁמַעַת יַת שֵׁמַע שְׁלמה וַאֲתָת לְנִסָאָה יַת שְׁלמה בְּמִתְלָוָן דְחִידִין בִּירוּשְׁלֵם בְּחֵיל תַּקִיף לַחֲדָא וְהוּגְנִין טְעִינִין בּוּסְמִין וְדַהֲבָא לְסוּגֵי וּמַרְגְלָיָן בְּחִירַן וַאֲתַת לְוַת שְׁלמה וּמַלֵלַת עִמֵיהּ יַת כָּל מַה דַהֲוָא עִם לִבָּהּ.

רמז תתרפה

ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות – מהו בחידות, א״ר ירמיה בר שלום א״ל אתה שלמה ששמעתי עליך ועל מלכותך, א״ל הן, א״ל הן, א״ל אם אני שואלת דבר מאתך אתה משיבני, א״ל כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, א״ל מהו שבעה יוצאים ותשעה נכנסים שנים מוזגים ואחד שותה, א״ל בודאי שבעה יוצאים הם ימי נדה, ותשעה ירחי הריון נכנסים, שני דדים מוזגים והולד שותה. ועוד אני שואלת אשה שאמרה לבנה אביך אבי זקנך בעלי, אתה בני, ואני אחותך, אמר לה בודאי בנותיו של לוט היו. ועוד דוגמא אחרת עשתה לו הביאה זכרים ונקבות לפניו כלם במראה אחד ובקומה אחת ובכסות אחד אמרה ליה הפרש לי הזכרים מן הנקבות, מיד רמז לסריסיו והביאו לו אגוזים וקליות והתחיל מחלק בפניהם, זכרים שלא היו מתביישים היו נוטלים בבגדיהם, ונקבות שהיו מתביישות נוטלות בסודריהם. אמר לה אלו זכרים ואלו נקבות. ועוד דוגמא אחרת עשתה הביאה לפניו מהולים וערלים, אמרה ליה הפרש לי מהולים מן הערלים, מיד רמז לכהן גדול ופתח את ארון הברית, מהולים שבהם כרעו בחצי קומתם, ולא עוד אלא שנתמלאו פניהם מזיו השכינה, וערלים שבהם נפלו על פניהם, מיד אמר לה אלה מהולים ואלה ערלים, אמרה ליה מהיכן לך זה, אמר לה מבלעם דכתיב נופל וגלוי עינים אלולי שהיה נופל לא היה רואה ולא כלום, ועוד מאיוב בשעה שבאו שלשת רעיו לנחמו, א״ל לא נופל אנכי מכם כמותכם, באותה שעה אמרה לו לא האמנתי לדברים וגו׳ אשרי אנשיך וגו׳ יהי ה׳ אלהיך ברוך.

לנסות את שלמה – אם אמת מה ששמעה מחכמתו ובאה לנסותו.

בחידות – כמו אחודה נא לכם (שופטים י״ד:י״ב), חידה דשמשון.

to test Solomon whether that which she had heard about his wisdom was true, and she came to test him.

with riddles – Heb. בְחִידוֹת like (Jud. 14:12): "Let me ask you a riddle (אָחוּדָה נָא לָכֶם חִידָה),⁠" [in the story] of Samson.

ומלכת שבא וגו׳ – כבר בארנו כל זה בס׳ מלכים.

ומלכת שבא שמעה – במאריך המ״ם מלכת ושי״ן שמעה.

את שמע – בכל המדוייקים השי״ן בצר״י ומסור עליו ה׳ וכן במסורה ה׳ קמצי״ן וסימן בפ׳ ויצא.

לנסות – מלשון נסיון.

בחידות – דברים סתומים קשה ההבנה.

ובחיל – ענין עושר ורכוש כמו חילך וכל אוצרותיך (ירמיהו י״ז:ג׳).

כבד – ענין רבוי.

יקרה – תשובה.

לנסות – לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה לבחון חכמתו אם יוכל להגידם.

עם לבבה – אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז לחשוש שיהיה הדבר נשמע לשלמה.

ומלכת – כל ספור זה הועתק ממלכים י׳, ושם פירשתי הדברים, דרוש משם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַיַּגֶּד⁠־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת⁠־כׇּל⁠־דְּבָרֶ֑יהָ וְלֹֽא⁠־נֶעְלַ֤ם דָּבָר֙ מִשְּׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃

And Solomon told her all her questions; and there was not anything hidden from Solomon which he did not tell her.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְתַנִי לָהּ שְׁלמה יַת כָּל פִּתְגָמָהָא וְלָא אִתְכַּסֵי מִן שְׁלמה מִדַעַם דְלָא תַנִי לָהּ.

ולא נעלם דבר – כיון שראתה שהגיד לה הכל לא נעלם דבר ממה ששאלה אשר הגיד לה אז הודתה על השמועה כי אמת שמעה ובתרגום מגלת אסתר שם כתובים קצת מן החידות אשר שאלתו.

and nothing was hidden Since she saw that he told her everything, and nothing that she asked him was hidden, she admitted that the report she had heard was true. In the Targum (Sheni) of Megillath Esther (1:2), some of the riddles that she asked him are written.

את כל דבריה – אשר שאלה אותו.

אשר לא הגיד לה – אשר לא יוכל להגיד לה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(ג) וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת⁠־שְׁבָ֔א אֵ֖ת חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃

And when the queen of Sheba had seen the wisdom of Solomon, and the house that he had built,

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַחֲמַת מַלְכָּא זְמַרְגַד יַת חָכְמַת שְׁלמה וּבֵית מַקְדְשָׁא דִי בְנָא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ד) וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַֽעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ וְלֹא⁠־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ׃

and the food of his table, and the sitting of his servants, and the attendance of his ministers, and their apparel; his cupbearers also, and their apparel; and his ascent by which he went up into the house of Hashem; there was no more spirit in her.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמֵיכְלָא דְפָתוֹרֵיהּ וְאַסְחָרוּת עַבְדוֹי וּמוֹקְמָנָא דְשַׁמְשׁוֹי וּלְבוּשֵׁיהוֹן וְשַׁקְוָתֵיהּ וּלְבוּשֵׁיהוֹן וּמַסְקָתֵיהּ דְסַלִיק לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְלָא אִשְׁתַּיָרַת בָּהּ תּוּב רוּחָא.

ומאכל שלחנו – ברבורים ומיני מעדנים העולים על שלחנו לרוב.

ומושב עבדיו – שכל אחד ואחד היה מכיר את מקומו כשהיו יושבים על השולחן ורואי פני המלך תדיר לא היה א׳ רשאי לישב במקום חבירו כל ימי חייו.

ומעמד משרתיו – כל אחד ואחד היה מחזיק במעמד שלו ובשירות שלו ולא היה משנה למחר.

ומלבושיהם – לא כמלבושיהם שהם לבושים היום לובשים למחר.

ומשקיו – רוב משקיו.

ועליתו – מסלות עליותיו אשר יעלה עליהם מביתו לבית י״י.

ולא היה עוד בה רוח – שהיתה סבורה שאין חכמה בכל המלכיות כי אם בארצה וכמו חכמיה כי ארצה במזרח ולפיכך הם חכמים ביותר לפי שמסתכלין במזלות כדאיתא בפרק קמא דראש השנה לדידן מכסי סיהרא י״ח שעו׳ דארץ ישראל במערב בבל וזהו שכתוב ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם (מלכים א ה׳:י׳) שהם היו במזרח כדכתיב ויהי בנסעם מקדם (בראשית י״א:ב׳) ומכל חכמת מצרים (מלכים א ה׳:י׳) שהיו מכשפים חרטומים ואשפים וחכם היה בטיי״ר כך כתיב בפסיקתא. טייר הוא ל׳ ערבי, ובויקרא רבה בפ׳ בן המצרי כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י׳:כ׳) זה עורב וחכמת טויארי.

And the food of his table fowl (I Kings 5:3) and kinds of delicacies that were served on his table in abundance.

and the seating of his servants That each one recognized his place when they were seated at the table, and of those who constantly saw the king's face, no one was allowed to sit in his neighbor's place all the days of his life.

and the station of his attendants Each one would retain his station and his position, and he would not change it the next day.

and their attire The attire that they would wear tomorrow was not the same as, the attire that they wore today.

and his cupbearers most of his cupbearers.

and his ascent the stairway by which he ascended from his palace to the Temple.

and she was breathless because she thought that there was no wisdom in any of the kingdoms but in her own country and like that of her wise men, because her country was in the east; they were wise because they were stargazers, as is stated in the first chapter of Tractate Rosh Hashanah, for Eretz Israel is west of Babylon, and that is what is written (I Kings 5:10): "And Solomon's wisdom was greater than the wisdom of all the children of the east,⁠" for they were in the east, as it is written (Gen. 11:2): "And it came to pass as they migrated from the east.⁠" (I Kings 5:10) "And all the wisdom of Egypt,⁠" for they were sorcerers, necromancers, and astrologers, and he was wise in divination (טַיִיר). So it is written in Pesikta (d'Rav Kahana p. 33b). The word (טַיִיר) is Arabic, and in Leviticus Rabbah (32:2), in the chapter dealing with the son of the Egyptian (24:10): (Eccl. 10:20): "for a bird of the air shall carry the voice.⁠" This is the raven and refers to the art of bird divination (טוּיאַרִי).

¹ועליתו אשר יעלה בית יי׳ – מעלה שעשה לעלות מביתו לבית יי׳.

1. ועליתו אשר יעלה וכו׳. השוו מלכים א י׳:ה׳ ודברי רד״ק ד״ה ״ועולתו״, שם הוא כותב שהיו שם מדרגות. ובכן, אף כאן נראה שה״מעלה״ שהוא מזכיר היא מערכת מדרגות. השוו המיוחס לרש״י כאן ולפסוק יא.

And his ‘aliyyah, upon which [Solomon] ascended to the House of the Lord. This is a stairway that he made to ascend from his house to the House of the Lord.

ומושב עבדיו – כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כ״א במקום הראוי לשירותו.

ומלבושיהם – הראוי לכל אחד לפי מה שהוא.

ומשקיו – המשרתים להשקות המסובין.

ועליתו – דרך עליתו לבית ה׳.

ולא היה וכו׳ – אמרה בלשון גוזמא לרוב התמהון.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודהכל

(ה) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל⁠־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל⁠־חׇכְמָתֶֽךָ׃

And she said to the king, "It was a true report that I heard in my own land of your acts, and of your wisdom.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַרַת לְמַלְכָּא קוּשְׁטָא פִּתְגָמָא דִי (ס״א דִשְׁמָעֵית) שִׁמְעֵית בְאַרְעָאִי מְטוּל דְבִירָיָךְ (ס״א דִבְרָיָךְ) וּמְטוּל חָכְמָתָךְ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ו) וְלֹא⁠־הֶאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֤ד אֲשֶׁר⁠־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד⁠־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חׇכְמָתֶ֑ךָ יָסַ֕פְתָּ עַל⁠־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃

However I did not believe their words until I came and my eyes had seen it; and, behold, I was not told half of the greatness of your wisdom; you exceeded the fame that I heard.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְלָא הֵמְנִית לְפִתְגָמַיָא עַד דַאֲתֵיתִי וַחֲמָאָה עֵינַי וְהָא לָא אִתְחַוָא לִי פַּלְגוּת מִן סוּגְעָא דְחָכְמְתָךְ אוֹסִפְתָּא (ס״א אוֹסִפַת) עַל שְׁמוּעֲתָא דִי שְׁמָעִית.

חצי מרבית – רבוי חכמות.

half of your abundant [wisdom] The many wisdoms.

מרבית – מלשון רבוי.

יספת – החכמה הנמצא בך מרובה יותר מאשר הוגד לי.

חצי מרבית חכמתך – שם והנה לא הוגד לי החצי הוספת חכמה וטוב, ופירש עזרא שר״ל לא הוגד לי חצי חכמה וטוב (אשר) הוספת על השמועה:

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ז) אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹׁמְעִ֖ים אֶת⁠־חׇכְמָתֶֽךָ׃

Happy are your men, and happy are these your servants, that stand continually before you, and hear your wisdom.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

טוֹבֵיהוֹן דְגַבְרַיִךְ וְטוֹבֵיהוֹן דְעַבְדָךְ אִלֵין דְקָיְמִין קֳדָמָךְ תְּדִירָא וְשָׁמְעִין יַת חָכְמָתָךְ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ח) יְהִ֨י יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל⁠־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת⁠־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃

Blessed be Hashem your God, who delighted in you, to set you on His throne, to be king for Hashem your God; because your God loved Israel, to establish them forever, therefore He made you king over them, to do justice and righteousness.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

יְהֵי יְיָ אֱלָהָךְ מְבָרָךְ דְאִתְרְעֵי בָּךְ לְמַנָאָה יָתָךְ מַלְכָּא לְמֵתַב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתָא לְמֶהֱוֵי מְלִיךְ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּדִרָחִים יְיָ אֱלָהָךְ יַת יִשְרָאֵל לְקַיָמוּתֵיהּ לְעָלָם וּמַנִי יָתָךְ עִלָוֵיהוֹן לְמַלְכָּא לְמֶעְבַּד דִין דִקְשׁוֹט וּזְכוּ.

באהבת – בעבור שה׳ אוהב את ישראל שיתקיימו לעולם לזה העמידך למלוך בם להנהיגם במישור לפי רוב החכמה.

לתתך – מש״ש לתתך על כסא ישראל, פירש עזרא מפני שכסא ישראל הוא כסא ה׳, ומלכם הוא מלך המיוחס לה׳. ושם אמר באהבת ה׳ את ישראל לעולם, פי׳ שע״י אהבתו רצה אותם שיעמדו לעולם ע״י שתעשה משפט וצדקה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֤א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר⁠־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת⁠־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃

And she gave the king one hundred and twenty talents of gold, and spices in great abundance, and precious stones; neither was there any such spice as the queen of Sheba gave to King Solomon.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וִיהַבַת לְמַלְכָּא מְאָה וְעֶשְרִין קִנְטֵירִין דִי דְהַב וּבוּסְמַיָא לְסוּגֵי לַחֲדָא וּמַרְגְלָיַן בְּחִירַן לָא הֲוָה הֵי כְבוּסְמָא הַהוּא דִי יְהַבַת מַלְכַּת זְמַרְגַד לִשְׁלמה (ס״א לְמַלְכָּא שְׁלמה).

ולא היה כבושם ההוא – בכמות רב מאד.

ולא היה – שם אמר לא בא כבושם ההוא עוד לרוב, ועזרא הוסיף שהיו ביניהם מינים שלא היה עוד אצל שלמה כלל.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(י) וְגַם⁠־עַבְדֵ֤י [חוּרָם֙] (חירם) וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁר⁠־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃

And the servants also of Huram, and the servants of Solomon that brought gold from Ophir, brought sandal-wood and precious stones.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאוֹף עַבְדֵי חִירָם וְעַבְדֵי שְׁלמה דְאַיְתִיאוּ דַהֲבָא מֵאוֹפִיר אַיְתִיאוּ קֵיסֵי אַלְגוּמַיָא (ס״א אַלְמוּגַיָא) וּמַרְגְלִיתָא בְּחִירָן.

עצי אלגומים – מפרש בפסיקתא כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אומר אלגומים אלא אלגומים שמם ונקרא אלמוגים לפי שהיה מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו כמו כוסות שהוא נכפף מתוך חשיבתו.

algom wood In Pesikta it is explained: One verse (I Kings 10:11) says אַלְמֻגִּים, and one verse says אַלְגּוּמִּים. The truth is that its name is אַלְגּוּמִּים, but it is called אַלְמֻגִּים because it melted and bent because of its softness, (like cups, which bend because of their value.)

¹אלגומים – פרשתיו (דברי הימים ב ב׳:ז׳),

1. אלגומים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס (ומהנדפס המבוסס עליו), וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. מה שהושמט גם מנוסח-היסוד הוא מחמת טעות-הדומות הכוללת גם חלק מהדיבור הבא (עיינו בחילופים).

Algummim. I have explained this (2 Chronicles 2:7).

וגם עבדי חירם – חורם קרי ובמלה זו רבו החילופים בספרים והנסחא הישרה והנכונה כמ״ש דכתיב חירם ביו״ד וקורא חורם בוא״ו וברחמי מארי׳ דשמיא אשכחנא בירורא דהאי מילתא במסורה פרשה וישלח דאמרה הכי יעיש חד מן ב׳ זוגין מן ג׳ ג׳ דכתיבין יו״ד במצעות תיבותא וקרי וא״ו וסימן יעוש חורם. יעיש. ואהליבמה ילדה את יעיש. ואלה היו בני אהליבמה. ובני ידיעאל בלהן וגו׳ (דברי הימים א ז׳). חירם. וישלח חירם מלך צר (דברי הימים א יד). וגם עבדי חירם ועבדי דהכא. ויכל חירם לעשות דד״ה ב׳ ה׳. תנינא דפסוק ויעש חורם את הסירות כך נראה לי להגיה במסורה הנזכרת ומייתי לה נמי במסרא רבתא אות החי״ת חורם ג׳ כתיב יו״ד וכו׳ ומ״ש שם וישמע חירם ר״ל וישלח חירם כדלעיל.

עצי אלגומים – כתוב אחד אומר בספר מלכים אלמגים. וכתוב אחד אומר בד״ה אלגומים. ויש בו דרש בפסיקתא הביאה רש״י ז״ל.

אלגומים – הוא הפוך מן אלמוגים והוא מין עץ יקר.

וגם – פרשתי במלכים שם.

מסלות – ושם מסעד, ר״ל שיסעד בדרכו על המסלות, וז״פ מ״ש (בפ״ד) ועליתו אשר יעלה בית ה׳.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהכל

(יא) וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת⁠־עֲצֵ֨י הָאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת לְבֵית⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹא⁠־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃

And the king made of the sandal-wood paths for the house of Hashem, and for the king's house, and harps and psalteries for the singers; and there were none such seen before in the land of Judah.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבַד מַלְכָּא מִן קֵיסֵי אַלְמוּגַיָא כִּבְשַׁיָא לְסָעֵיד לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּלְבֵית מַלְכָּא וְכִנָרַיָא וְנִבְלַיָא לִבְנֵי לֵוִי דִמְשַׁבְּחִין בְּהוֹן וְלָא אִתְחֲמוֹן דִכְמַתְהוֹן מִן קַדְמַת דְנָא בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה.

מסלות לבית ה׳. כבר פירשנוהו במלכים, והוא כמו מסעד לבית ה׳ (מלכים א׳ י׳:י״ב).

מסלות – מדרגות, כתיב מסעד (מלכים א י׳:י״ב) כדרך שעושין לעולין בדרך מעלות ומדרגות.

ויש אומרים: מסעד ומסילה אחד הם.

וכנרות ונבלים לשרים – יש אומרים: לבני לוי המשוררים בכלי שיר ור׳ אליעזר זצ״ל פי׳ לשרים המשוררים לטייל לפני המלך דוגמא ויהי שירו חמשה ואלף (מלכים א ה׳:י״ב) הם שירות של חול שעשה לשורר לפניו לטייל והוא שכתוב ויקונן ירמיה על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות וגו׳ (דברי הימים ב ל״ה:כ״ה).

a path מְסִלּוֹת, stairs. In I Kings (10:12) it is written מִסְעָד, [a support] after the manner that they make for those who ascend by way of elevated places and stairs. Some say that מִסְעָד and מְסִילָה are one and the same.

and harps and psalteries for the singers Some say (Jonathan and Rashi to Kings) for the Levites who sing with musical instruments, and Rabbi Eliezer explained it to mean: for the singers who stroll before the king. A similar case is (I Kings 5:12): "and his songs were a thousand and five.⁠" These were secular songs that he composed to sing before him, and that is what is meant (below 35:25): "And Jeremiah lamented over Josiah, and all the male singers and the female singers recited in their lamentations, etc.⁠"

מסלות לבית יי׳ – ובספר מלכים אומ׳ ״מסעד לבית יי׳⁠ ⁠⁠״ (מלכים א י׳:י״ב); ופי׳: ¹עמודי סמיכות התקראות.

1. עמודי סמיכות התקראות. הלשון בפירושו לפסוק במלכים ברורה יותר: ״עמודים לסמיכת התקרות״. ובתרגום שם: ״סעיד״. השוו לעומת רש״י ור׳ יוסף קרא למלכים שם המפרשים שהכוונה לרצפה, כדי לפרנס גם לשון סעד וגם לשון מסילה. המיוחס לרש״י מפרש שהכוונה למדרגות (השוו ״כבשיא״ בתרגום כאן), ומובנו של ״מסעד״ הוא גם כן מדרגות, או עמוד מעקה. בספר השרשים ערך ״סלל״ מפרש רד״ק שמשמעות השורש היא הַרמה והגבהה, ושדרך נקראת ״מסילה״ כי מרימים מכשולות ממנה. ובכן, בקשר לפסוקנו הוא כותב שם: ״⁠ ⁠׳מסלות לבית י״י׳ – אפשר לפרש: תקרות; ולפי שהם גבוהים קראם כן. או יהיה ׳מסילות׳ – מעלות; ולפי שהם כמו הדרך שידרכו בהם בני האדם תמיד קראם כן. אבל לפי מה שאמר בספר מלכים על זה ׳מסעד לבית י״י׳ במקום הנה ׳מסלות לבית י״י׳, נפרש ׳מסילות׳ בענין מסעד, ויהיה התקרה כמו שאמרנו, כי גם היא מסעד. או יהיה בנין אחר כמו עמודים, עשוי לסעד ולחזק״. ונראה שלבסוף העדיף רד״ק פירוש אחרון זה, ממה שהוא מפרש כך כאן ועל הפסוק במלכים.

Mesillot for the House of the Lord. In the book of Kings, however, it says, “mis‘ad (=support) for the House of the Lord” (1 Kings 10:12). What this means is the pillars that supported the ceilings.

מסלות – מלשון מסילה ודרך.

מסלות – הוא העלייה שזכר למעלה שהיתה כעין מסלה.

לבית ה׳ ולבית המלך – ר״ל מזה לזה.

לשרים – למשוררים.

כהם – ברוב הגודל.

לפנים – קודם הזמן הזה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל

(יב) וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת⁠־שְׁבָ֗א אֶת⁠־כׇּל⁠־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר⁠־הֵבִ֣יאָה אֶל⁠־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃

And King Solomon gave to the queen of Sheba all her desire, whatsoever she asked, beside that which she had brought to the king. So she turned, and went to her own land, she and her servants.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַלְכָּא שְׁלמה יְהַב לְמַלְכַּת זְמַרְגַּד יַת כָּל רְעוּתָהּ דִבְעַת מִנֵיהּ לְבַר דִי יְהַב לָהּ חִלוּפֵי מָה דְאַיְתִיאַת לְוַת מַלְכָּא וְאִתְפְּנִיאַת וַאֲזָלַת לְאַרְעָהָא הִיא וְעַבְדָהָא.

מלבד אשר הביאה – משום כבוד מלכי יהודה כתיב כאן דמשמע שהיא נתנה לו יותר ממה שנתן לה ובמלכים כתיב מלבד אשר נתן לה כיד המלך (מלכים א י׳:י״ג), דברים המצויין בא״י ואינם מצויין במקומ׳.

aside from that which she brought This is written here in deference to the honor of the kings of Judah; it means that she gave him more than he gave her, and in I Kings (10:13) it is written: "aside from that which he gave her according to King [Solomon's] ability.⁠" [He gave her] things that were common in the land of Israel, but were not common in her country.

מלבד אשר הביאה אל המלך – ¹ובספר מלכים: ״מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה״ (מלכים א י׳:י״ג). ופי׳ הפסוק כן הוא: והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה, ²מלבד אשר נתן לה מעצמו כנגד אשר הביאה לו היא; שהיה צריך הוא גם כן לתת לה דברי חמודות מעצמו, כי היא הביאה לו הרבה. והוא נתן לה; כנגד מה שהביאה לו, נתן לה גם הוא – ³כיד המלך – מהנמצא בארץ ישראל שלא היה נמצא בארצה. ויתכן לפרש: נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה ⁴מחידות ומדברי חכמות.

ותהפך ותלך לארצה – כמו ״ותפן ותלך לארצה״ הכת׳ במלכים (מלכים א י׳:י״ג); ופי׳: הפכה פניה ללכת. וכן ״הפך איש מעל מרכבתו לקראתך״ (מלכים ב ה׳:כ״ו).

1. ובספר מלכים וכו׳. השוו דבריו שם.

2. מלבד אשר נתן לה מעצמו כנגד אשר הביאה לו היא. ובכן, פירוש ״מלבד אשר הביאה״ שבפסוקנו הוא: נוסף על מה שנתן לה שלמה כנגד מה שהיא הביאה; וכך גם משמעות ״מלבד אשר נתן לה כיד המלך״ שבמלכים. והשוו התרגום. המיוחס לרש״י כותב שהניסוח כאן הוא לכבוד מלכי יהודה; ראו דבריו.

3. כיד המלך. על הפסוק במלכים הוא מפרש שמשמעות ביטוי זה היא ״לרוב״.

4. מחידות ומדברי חכמות. כך הוא נוקט בפשיטות בפירושו לפסוק במלכים. אך מהלשון ״ויתכן לפרש״ כאן מוכח שגם מתקבל עליו לפרש כי הכוונה למתנות ממש. אין שאילה זו קשורה לענין הפרשני שעוסק בו רד״ק בחלקו הראשון של הדיבור.

In addition to what she had brought to the king. But in the book of Kings [it says], “in addition to what Solomon gave her in amounts befitting his royal affluence” (1 Kings 10:13). What the verse means, then, is the following: King Solomon gave the queen of Sheba everything for which she expressed a desire, in addition to what he gave her on his own to reciprocate for what she had brought him. After all, he had to give her precious items on his own also, because she had brought him a large amount. So he did so: in amounts befitting his royal affluence, he reciprocated for what she had brought him, with items available in the land of Israel that were not available in her land. It is possible to explain, however, that what he gave the queen of Sheba was everything for which she had expressed an interest that pertained to [the resolution of] difficult questions and to matters of wisdom.

Vattahafokh (=and she turned around) and went back to her land. This is akin to “and she turned and went back to her land” in Kings (1 Kings 10:13): it means that she turned her face around to go. The same is true for: “a man hafakh (=turned around) to meet you, descending from his chariot” (2 Kings 5:26).

למלכת שבא – במאריך המ״ם.

כל חפצה – מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה.

מלבד אשר הביאה – ר״ל מלבד אשר נתן לה מעצמו זולת שאלתה מול התשורה אשר הביאה היא לשלמה.

ותהפוך – הפכה פניה והלכה לה.

מלבד אשר הביאה – זה פי׳ למש״ש מלבד אשר נתן לה, שפי׳ שנתן לה כנגד מה שהביאה מנחה כנגד מנחה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר⁠־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב׃

Now the weight of gold that came to Solomon in one year was six hundred sixty-six talents of gold;

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה מַתְקְלָא דְדַהֲבָא דִי הֲוָה אָתֵי לִשְׁלמה בְּשַׁתָּא חֲדָא שִׁיתְּ מְאָה וְשִׁתִּין וְשִׁיתְּ קִנְטֵרִין דְדַהֲבָא.

אשר בא – מן אופיר.

ויהי – הנעתק ממלכים (שם, יד - יז), ושם פרשתי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יד) לְבַ֨ד מֵאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים וְהַסֹּחֲרִ֖ים מְבִיאִ֑ים וְכׇל⁠־מַלְכֵ֤י עֲרַב֙ וּפַח֣וֹת הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה׃

besides that which the traffickers and merchants brought. And all the kings of Arabia and the governors of the country brought gold and silver to Solomon.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בַּר מֵאֲגַר אוּמָנַיָא וּסְחוֹרַת תַּגָרַיָא וְכָל מַלְכֵי (ס״א מַלְכַיָא דַעֲרַב וּפַּחֲוָרָא דְאַרְעָא) סִיסְטְוָתָא וְשַׁלְטוֹנֵי אַרְעָא דְמוֹבָלִין כְּרַגָא דַהֲבָא וְכַסְפָּא לִשְׁלמה.

לבד מאנשי התרים – שהיו דואגים לעבור ממדינה למדינה וממלכות למלכות בלא תייר והיו נותנים לו שכר תייר.

והסוחרים מביאים – שהיו מביאי׳ לו על ידי עלילה כדי לראות חכמתו.

Aside from that which the guides – Heb. הַתָּרִים. They were afraid to pass from province to province or from kingdom to kingdom without a guide, and they would give him the guide's fee.

and the merchants would bring They would bring him [gold] on a pretext in order to see his wisdom.

לבד מאנשי התרים והסחרים – ¹ה״תרים״ הם הסוחרים הקטנים מעטי הסחורות והעסקים, והם מחפשים הרבה על המקח ועל ממכר לפי שעסקם מועט; לפיכך נקראו ״תרים״. וה״סוחרים״ הם הסוחרים הגדולים.

1. ה״תרים״ הם הסוחרים וכו׳. כך בפירושו למלכים א י׳:ט״ו. השוו ספר השרשים ערך ״תור״, שם נמצא שיש במשמעות אותו שורש ענין ״חיפוש״. למרות ששם הוא כותב כך דווקא בקשר לצורת ההפעיל, הוא כותב כאן לענין צורת הקל ״והם מחפשים הרבה...לפיכך נקראו ׳תרים׳⁠ ⁠⁠״. הרעיון כאן הוא שהואיל ואין להם הרבה מסחר, הם מנסים להרוויח הרבה בכל העסקות שלהם (״מחפשים הרבה על המקח ועל הממכר״). והשוו לעומת פירושם של התרגום והמיוחס לרש״י.

Besides that which the tarim and soḥarim. Tarim are small-scale merchants, who have little merchandise or business. Because they have little business, they seek large profits when buying and selling. That is why they are called tarim (=seekers). Soḥarim are large-scale merchants.

התרים – הוא מלשון לתור את הארץ (במדבר י״ג:ט״ז) והם הסוחרים הקטנים המחפשים ומרגלים אחר סחורה לקנותה במקום הזול.

ופחות – שלטונים כמו פחת יהודה (חגי א׳:א׳).

לבד – חוץ הזהב הבא לו מאנשי התרים והסוחרים שהיו מביאים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל

(טו) וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל⁠־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

And King Solomon made two hundred targets of beaten gold, six hundred shekels of beaten gold went to one target;

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבַד מַלְכָּא שְׁלמה מָאתָן עֲגִילִין דְדַהֲבָא סְנִינָא וְעַזְלִין יָתֵיהּ הֵי כְּחוּטָא שִׁיתְּ מְאָה סִלְעִין דְדַהֲבָא סְנִינָא סָלֵיק עַל עִגוּלָא חָד.

מאתים צנה – צנה מקפת את האדם משלש רוחותיו הוא שכתוב: כצנה רצון תעטרנו (תהלים ה׳:י״ג).

זהב שחוט – זהב רך ונוח להרקע מרוב חשיבותו שנטוה כחוט.

שש מאות זהב – שש מאות זהובים והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר.

two hundred shields צִנָּה which encompasses the person from his three sides, as is written (Ps. 5:13): "As a shield You encompass him with favor" (כַּצִּנָּה).

malleable gold gold that is soft and easily flattened out. It had great value because it could be spun like a thread.

six hundred gold pieces Six hundred zehubim, the equivalent of six manehs, for the zahab is the dinar.

צנה – הוא כעין מלבוש מקיף את הגוף להציל ממכת חרב כמו כצנה רצון תעטרנו (תהלים ה׳:י״ג).

שחוט – נמשך כמו חץ שחוט (ירמיהו ט׳:ז׳) ור״ל זהב טוב הנמשך כשעוה.

שש מאות זהב – רצה לומר דינרי זהב.

יעלה – היה נכנס בו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודהכל

(טז) וּשְׁלֹשׁ⁠־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל⁠־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּבֵ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃

three hundred shields of beaten gold also, three hundred shekels of gold went to one shield; and the king put them in the house of the forest of Lebanon.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּתְלַת מְאָה תְּרֵיסִין דְדַהֲבָא סְנִינָא (דְעַזְלִין יָתֵיהּ הֵי כְחוּטָא) תְּלַת מְאָה סִלְעִין דְדַהֲבָא סָלֵיק עַל תְּרֵיסָא חֲדָא (ס״א וִיהַב יַתְהוֹן מַלְכָּא בְּבֵיתָא יַעֲרָא דְכַרְמְלָא) וּמַנִינוּן מַלְכָּא בְּבֵיתָא מְקֵירַת מַלְכַיָא.

יער הלבנון – בית גדול בנה שלמה בירושלים כדמוכח לקמן וכל אותם מגיני׳ לקח שישק ומריבוי עצי הלבנון הגדולים עשאן כדכתיב במלכים: ויבן את בית יער הלבנון (מלכים א ז׳:ב׳) על ארבע טורי ארזים ושם נתן אותם מגינים והוא שכתוב ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער (ישעיהו כ״ב:ח׳).

the forest of Lebanon Solomon built a huge house in Jerusalem, as is proven further, and Shishak took all those shields (below 12:9), and he made them (sic) from an abundance of the large trees of Lebanon, as it is written in I Kings (7:2): "And he built the house of the forest of Lebanon, etc. on four rows, etc.,⁠" and there he deposited those shields, and that is what is written (Isa. 22:8): "and you looked on that day to the weapons of the house of the forest.⁠"

¹שלש מאות זהב – ובספר מלכים: ״שלשת מנים״ (מלכים א י׳:י״ז), כי המנה מאה זהב.

1. שלש מאות זהב וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

Three hundred [shekels of] gold. In the book of Kings [it says] “three minas” (1 Kings 10:17), because a mina is one hundred [shekels] of gold.

שלש מאות זהב – יעלה על המגן האח׳ במלכים כתוב שלשת מנים זהב וזה לאות כי המנה היא מאה זהב.

מגנים – כלים עשוים לאחזם במלחמה להגן.

בבית יער הלבנון – בית גדול עשה ביער הלבנון כמ״ש במלכים א.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(יז) וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא⁠־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃

Moreover the king made a great throne of ivory and overlaid it with pure gold.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבַד מַלְכָּא כּוּרְסְיָא דְשֵׁן דְפִיל רַבָּא וַחֲפָהִי דְהַב דְכֵי.

כסא שן – שן של פיל.

ivory throne the ivory of elephants.

שן – שן הפיל.

ויעש – גם זה שם, לבד במקום שכתוב שם וראש עגול לכסא מאחריו כתוב פה וכבש בזהב לכסא מאחזים, פה הוסיף שהיה הדום הרגל ג״כ מזהב, וכבש בא על מדרך הרגל, כמו דרך שכבשוהו לסטים.

ומאחזים – היינו מצופים היטב, כמו (מלכים א ו׳:י׳) ויאחז הבית בעצי ארזים. ויתר הדברים בארתי בפי׳ מלכים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמלבי״םהכל

(יח) וְשֵׁ֣שׁ מַעֲל֣וֹת לַ֠כִּסֵּ֠א וְכֶ֨בֶשׁ בַּזָּהָ֤ב לַכִּסֵּא֙ מׇאֳחָזִ֔ים וְיָד֛וֹת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה עַל⁠־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃

And there were six steps to the throne, with a footstool of gold, which were fastened to the throne, and arms on either side by the place of the seat, and two lions standing beside the arms.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְשִׁיתָּא מַסוֹקְיָן לְכוּרְסְיָא וְכֵיבַשׁ בְּדַהֲבָא סְגַלְגְלֵי כוּרְסָא מְדַבְּקִין בֵּיהּ וְאַשְׁדְיָתָא (ס״א וְאַשַׁרְתָּ) מִכָּא וּמִכָּא עַל אֲתַר בֵּית מוֹתָבָא וּתְרֵין אַרְיָוָן קָיְמִין כָּל קֳבֵל אַשְׁדְיָתָא (ס״א אַשְׁרָתָא).

ושש מעלות לכסא – מדרגות לעלות בו.

וידות מזה ומזה על מקום השבת – כמין מקלות מפאה לפאה מימין ומשמאל ולסמוך זרועותיו עליהם.

And there were six steps to the throne steps by which to ascend.

with armrests on either side by the place of the seat like rods from corner to corner, from the right and from the left, upon which to support his arms.

לכסא מאחזים – פי׳: ¹המעלות היו מאחזים לכסא ודבוקים בו, והכבש היה לפני המעלות, ²והיה בזהב. ופי׳ ״כבש״ כמו מעלה; אבל אינו עשוי כמעלות האבנים והעצים שהם זה על זה, אלא מעלה אחת לבד הוא, ומשופע הוא, והולך ועולה מקרקע עד המקום שעולין בו אליו. לפיכך היו עושין למזבח כבש – שעולין בו אליו, כמו שאמ׳ במשנה ״עלה בכבש״ (משנה זבחים ה׳:ד׳), והיה אסור לעשות לו מעלות, כמו שכת׳ ״לא תעלה במעלות״ (שמות כ׳:כ״ב).

1. המעלות היו מאחזים לכסא וכו׳. ר״ל: הביטוי ״לכסא מאחזים״ חוזר אל ״מעלות״ (שהוא אולי לשון הרבים של ״מעלֶה״ – שהוא לשון זכר – כי הצורה ״מעלָה״ לא נמצאת במקרא), שכן הכבש היה מוביל מהקרקע אל המעלות, והמעלות אל הכסא. השוו ספר השרשים ערך ״כבשׁ״.

2. והיה בזהב. בפסוק: ״וכבש בַזהב״, אך רד״ק אינו מפרש את הכוונה בזה. אמנם, נראה שפירושו: הכבש נעשה מהזהב הטהור הנזכר בפסוק הקודם שציפו בו את הכסא; השוו ה״מצודות דוד״.

Attached to the throne. This means: The stairs were attached to the throne and flush up against it, and the kevesh (=ramp), which was of gold, was in front of the stairs. Kevesh is to be understood as something like a stair. But it is not built like stairs of stones or of wooden beams placed one above another. Rather, it is just one stair, which is on an incline, ascending continually from the ground until the place up to which it leads. That is why they made a kevesh for the altar: it was for the purpose of ascending to it—as it says in the Mishnah “He would ascend the kevesh” (Zevaḥim 5:4)—and it was forbidden to make stairs for it, as the text says, “Do not ascend by stairs” (Exodus 20:23).

וכבש בזהב לכסא מאחזים – רוצה לומר: שכל מדרגה ומדרגה ממעלות הכסא היו נאחזות לכסא בזהב שהם מצופות בו באופן שאחר שהיו מצופות זהב ידומה היותם עם הכסא מחתיכה אחת מזהב.

וכבש בזהב – ברוב המדוייקים בשי״ן ימנית כלשון בני אדם המורגל במשנה עלה בכבש וגו׳ וכן דעת רד״ק בשרשים.

מאחזים – האל״ף בחטף קמ״ץ.

מעלות – מדרגות.

וכבש – עשוי כעין גשר משופע ובמשנה רצין ועולין בכבש (בבלי יומא כ״ב).

וכבש בזהב – קודם שעשו על המעלות היה עשוי כבש מזהב ודרך בו עלה המעלות לשבת על הכסא.

לכסא מאחזים – חוזר הוא על המעלות לומר שהם היו מאחזים לכסא.

וידות – כעין זרועות יצאו אצל מקום הישיבה להשען בהם.

אריות – עשוים מזהב.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יט) וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָי֗וֹת עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל⁠־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא⁠־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל⁠־מַמְלָכָֽה׃

And twelve lions stood there on the one side and on the other upon the six steps; there was not the like made in any kingdom.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּתְרֵיסַר אַרְיְוָן קַיְמִין תַּמָן עַל שִׁיתְּ מַסוֹקְיָן מִכָּא וּמִכָּא לָא אַתְעֲבֵיד הֵיכְנָא לְכֻלְהוֹן מַלְכְּוָתָא.

ושנים אריות עומדים אצל הידות – של זהב וכל צורת הכסא וצורת החיות שבכסא מפורש בתרגום של מגילת אסתר.

and two lions were standing beside the armrests [The lions were made] of gold, and the entire form of the throne and the forms of the beasts that were in the throne are depicted in the Targum of the Scroll of Esther (1:2).

מזה ומזה – ששה מזה וששה מזה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(כ) וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית⁠־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃

And all King Solomon's drinking-vessels were of gold, and all the vessels of the house of the forest of Lebanon were of pure gold; silver was not accounted as anything in the days of Solomon.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכֻלְהוֹן מָאנֵי מִשְׁתְּיָא דְמַלְכָּא שְׁלמה וּמָאנֵי (ס״א וְכָל מָאנֵי) בֵּית מְקֵירַת מַלְכָּא דְהַב טָב לֵית בְּהוֹן כַּסְפָּא אֲרוּם לָא אִתְחֲשִׁיב סִימָא בְּיוֹמֵי שְׁלמה לְמִדָעַם.

וכל כלי בית יער הלבנון – הוא בית שלמה וכבר נתבאר צורתו בס׳ מלכים.

סגור – הנסגר בכור הצורף להסיר הסיג.

למאומה – לכלום.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(כא) כִּֽי⁠־אֳנִיּ֤וֹת לַמֶּ֙לֶךְ֙ הֹלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתוּכִּיִּֽים׃

For the king had ships that went to Tarshish with the servants of Huram; once every three years the ships of Tarshish came, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֲרוּם אִלְפַּיָא לְמַלְכָּא דְאָזְלִין לְאַפַרְקַיָא (ס״א לְאַפְרִיקָא) עִם עַבְדַיָא דְחִירָם זִימְנָא חֲדָא לִתְלַת שְׁנִין אַתְיָן אִלְפַּיָא דְאַפְרִיקַיָא (ס״א דְאַפְרִיקָא) טְעִינָן דַהֲבָא וְסִימָא וְשֵׁן דְפִיל וְקוֹפִין וּטְוָסִין (ס״א וְטַוָסִין).

שנהבים – שן פיל ופיל עצמו.

וקופים – מע״ר קאצ״ן.

ותוכיים – טווסין.

ivory the tusks of elephants and the elephants themselves.

and apes In German, meerkats, long- tailed monkeys.

and peacocks – Heb. וְתוּכִּיִּים.

¹שנהבים וקופים ותוכיים – תרגם יונתן בספר מלכים (מלכים א י׳:כ״ב): ״שן דפיל וקופין וטוסין״.

1. שנהבים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו התרגום כאן; וראו גם המיוחס לרש״י. בדבריו על הפסוק במלכים הוא מפרש ש״טוס״ הוא העוף הנקרא בצרפתית ״paon״, שהוא אמנם מה שנקרא אצלנו ״טווס״ (peacock); ובספר השרשים ערך ״תכה״ הוא מוסיף שיש מפרשים ש״תכי״ הוא מין חיה. המילה ״שן״ בתרגום נסמכת רק ל״פיל״, ולא לאחרים, והכוונה בכך היא לחומר הנקרא אצלנו ״שן״ או ״שנהב״ (ivory).

Shenhabbim ve-qofim ve-tukkiyyim. On [the parallel verse in] the book of Kings (1 Kings 10:22), Targum Jonathan renders: “elephant tooth, apes, and peacocks.”

שנהבים – שן הפיל.

וקופים – שם חיה קוף ונזכר בדרז״ל (בבלי יומא כ״ט).

ותוכים – הם העופות יפות הנוצות בחלוף הגוונים וקרויים טווס.

הולכות תרשיש – אשר היו הולכות אל תרשיש ואחת לשלש שנים תבאנה מתרשיש ונושאות זהב וכו׳ (ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה ולשתי המקומות שלח אניות).

כי אניות – עמ״ש בפי׳ מלכים בזה על דברי מהרי״א שדבר קשות על סופרנו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כב) וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וְחׇכְמָֽה׃

So King Solomon exceeded all the kings of the earth in riches and wisdom.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְרַבָּא מַלְכָּא שְׁלמה מִן כֻּלְהוֹן מַלְכֵי אַרְעָא לְעוּתַּר וּלְחָכְמְתָא.

ויגדל המלך שלמה וגו׳ – לקיים מה שאמר לו וגם אשר לא שאלת אתן לך גם כבוד (מלכים א ג׳:י״ג).

Now King Solomon transcended, etc. To fulfill that which He said to him, (I Kings 3:13): "And I have also given you that which you have not asked, etc. and honor.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יהכל

(כג) וְכֹל֙ מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת⁠־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת⁠־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר⁠־נָתַ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃

And all the kings of the earth sought the presence of Solomon, to hear his wisdom, which God had put in his heart.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכֻלְהוֹן מַלְכֵי אַרְעָא בָּעֵן יַת סְבַר אַפֵּי שְׁלמה לְמִשְׁמַע יַת חָכְמְתֵיהּ דִיהַב יְיָ בְּלִבֵּיהּ.

וכל מלכי הארץ וגו׳ – לקיים מה שאמר לו הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא יהיה (מלכים א ג׳:י״ב).

And all the kings of the earth, etc. To fulfill that which He said to him, (ibid. verse 12): "Behold I have given you a wise and understanding heart; so that there was none like you before you.⁠"

מבקשים – וכו׳ היו חפצים לראות את פני שלמה.

וכל מלכי הארץ – זה פי׳ עמש״ש וכל הארץ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(כד) וְהֵ֣ם מְבִיאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ נֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים^א סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר⁠־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃

And every man brought his present, vessels of silver, and vessels of gold, and raiment, armor, and spices, horses, and mules, a rate year by year.

א. וּבְשָׂמִ֔ים =ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א!=וּבְשָׁמִ֔ים (בנקודת שי״ן ימנית)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִנוּן מַיְתִין גְבַר דוֹרוֹנֵיהּ מָאנֵי דְכַסְפָּא וּמָאנֵי דְדַהֲבָא וּפַלְדֵסִין דְבוּץ (ס״א דָכִין) זֵינֵי קְרָבָא וּבוּסְמָנִין סוּסָוָן וְכוֹדָנִין גְזֵירַת שְׁנָא בִּשְׁנָא.

והם מביאים איש מנחתו – על ידי עלילה שבאים לשמוע חכמתו כי אין כבוד לבוא לפני המלך ריקם, דוגמת ולא יראה את פני י״י ריקם (דברים ט״ז:ט״ז).

נשק – כלי זיין.

And each one would bring his gift as a pretext because they were [really] coming to hear [his wisdom], since it is disrespectful to come before a king empty-handed, similar to (Deut. 16:16): "and he shall not appear before the Lord empty-handed.⁠"

weapons – Heb. נֶשֶׁק.

והם מביאים איש מנחתו – קדמאה דמלכים והמה מביאים איש מנחתו. תניא דד״ה והם מביאים איש מנחתו וחד פסוק סימן המה ישאו את המשכן ואת כל אשר בו והם ישרתהו.

סוסים ופרדים – בדפוס ישן כתוב וסוסים וטעות הוא.

ושלמות – מלבושים.

נשק – כלי זיין.

דבר שנה בשנה – מנהג שנה בשנה כי כן היה עת בואם פעם בשנה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(כה) וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּ֩עַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻֽרְי֤וֹת סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵים⁠־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם⁠־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

And Solomon had four thousand stalls for horses and chariots, and twelve thousand horsemen that he bestowed in the chariot cities, and with the king at Jerusalem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(כה-כח) עושר שלמה * – מלכים א י׳:כ״ו-כ״ט, דברי הימים ב א׳:י״ד-י״ז

וַהֲוָה לִשְׁלמה אַרְבַּע אַלְפִין אוּרְיָן דְסוּסָוָן וְאַרְתַּכִּין וּתְרֵיסַר אַלְפִין פָּרָשִׁין וְאַשְׁרֵינוּן בְּקִרְוֵי אַרְתַּכַּיָא בַּר מִן מָה דִי הֲוֵי עִם מַלְכָּא בִּירוּשְׁלֵם.

ארבעת אלפים אורוות סוסים. ארבעת אלפים משכנות לסוסים, והערבים קוראים להם ״אוארי״, והוא קרוב במבטא, במשמעות אורוות.

ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים – מקצתם ועבר על לא ירבה לו סוסים (דברים י״ז:ט״ז).

and he placed them in the chariot cities and with the king in Jerusalem. some of them. He transgressed [the negative commandment of] (Deut. 17:17): "Only he shall not multiply horses to himself.⁠"

ארבעת אלפים אריות סוסים – ¹ובמלכים: ״ארבעים אלף ארות סוסים״ (מלכים א ה׳:ו׳)! פרשו רבותי׳ ז״ל (ספרי במדבר מב): ארבעים אלף ²אצטבליות היו ובכל אחת ארבעת אלפים סוסים, או ארבעת אלפים אצטבליות היו ובכל אחת ואחת ארבעים אלף סוסים.

1. ובמלכים וכו׳. השוו דבריו שם. והשוו גם בבלי סנהדרין כ״א:.

2. איצטבליות. כמו ״stables" – אורוות ששמים בהן את הסוסים.

Four thousand stalls of horses. But in Kings [it says] “forty thousand stalls of horses” (1 Kings 5:6)! Our Sages, of blessed memory (b. Sanhedrin 21b), explain that there were forty thousand stalls, each with four thousand horses; or there were four thousand stalls, each with forty thousand horses.

ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות – הנה בס׳ מלכים כתוב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים למרכבו וכבר התרנו הספק בזאת הסתירה בס׳ מלכים.

ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים – ובספר מלכים ארות. ובסנהדרין פרק כ״ג רמינן דהכא כתיב ארבעת אלפים ובספר מלכים ארבעים אלף. הא כיצד אם ארבעים אלף איצטבלאות היו. כל אחד ואחד היו בו ארבעת אלפים ארוות ואם ארבעת אלפים איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ארבעים אלף ארוות וכה״ג. איתא בב״ר סוף פ׳ י״א וחדא מהני שנויא נקט ועיין בפירושי המפרשים (מלכים א ד׳) וכלי יקר.

אוריות – אבוסים כי אבוס בעליו (ישעיהו א׳:ג׳) תרגומו אוריא והוא מקום מאכל הבהמות.

ארבעת אלפים אוריות – ובכ״א עמדו עשרה סוסים וז״ש במ״א ארבעים אלף אורות ור״ל ארבעים אלף סוסים עמדו באורות.

ויניחם – מקצתם הניח בערי הרכב ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים.

ויהי לשלמה – במלכים (ה׳:ו׳) ארבעים אלף ארות סוסים, בכל אוריה היו עשרה חדרים, נמצא היו ארבעה אלפים אוריות גדולות וארבעים אלף חדרים, והסתירה מפה למ״ש למעלה (א׳:י״ד) התבאר שם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כו) וַיְהִ֥י מוֹשֵׁ֖ל בְּכׇל⁠־הַמְּלָכִ֑ים מִן⁠־הַנָּהָר֙ וְעַד⁠־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃

And he ruled over all the kings from the River even to the land of the Philistines, and to the border of Egypt.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וַהֲוָה שַׁלִיט בְּכֻלְהוֹן מַלְכַיָא מִן פְּרַת וְעַד אַרְעָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וְעַד תְּחוּם מִצְרָיִם.

מן הנהר – היוצא מן העדן והוא תחלת המזרח.

ויהי מושל – מלכים (א׳ ה׳:א׳), ושם כתיב מן הנהר ארץ פלשתים, ופירש עזרא מן הנהר נהר פרת עד ארץ פלשתים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(כז) וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת⁠־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר⁠־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃

And the king made silver to be in Jerusalem as stones, and he made cedars to be as the sycamore-trees that are in the Lowland, for abundance.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וִיהַב מַלְכָּא יַת סִימָא בִּירוּשְׁלֵם זָלֵיל הֵי כְאַבְנַיָא וְיַת אַרְזַיָא יְהֵב בְּזִילוּתָא הֵי כְּשִׁקְמָנַיָא דְבִשְׁפֶלְתָּא לְסוּגֵי.

כשקמים – מין אילן תאנים.

בשפלה – בעמק.

ויתן וכו׳ – כאבנים הניחם ברחוב העיר כאבנים ובעבור כי היו רבי המשקל לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם.

אשר בשפלה – הגדלים בשפלה הרבה מאוד.

ויתן – עמ״ש למעלה (א׳:ט״ו).

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כח) וּמוֹצִיאִ֨ים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכׇּל⁠־הָאֲרָצֽוֹת׃

And they brought horses for Solomon out of Egypt, and out of all lands.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וּמַפְּקִין סוּסָוָן מִמִצְרַיִם לִשְׁלמה וּמִן כֻּלְהוֹן אַרְעָתָא.

ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות – רוצה לומר: שמס אשר היו נותנים מוציאים הסוסים ממצרים היה לשלמה וכן היה הענין במוצא הסוסים מכל הממלכות שהמס היה לשלמה או ירצה בזה כי מכל הארצות שהיו מוציאים הסוסים ממשרים היה המס לשלמה. או ירצה בזה כי מכל הארצות שהיו מוציאים הסוסים ממצרים היה המס לשלמה.

ומוציאים – אנשי מצרים היו מוציאים סוסים מארצם להביא לשלמה וכן מכל הארצות.

ומוציאים – עמ״ש למעלה (שם י״ד).

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כט) וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא⁠־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל⁠־נְבוּאַ֞ת אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילוֹנִ֗י וּבַֽחֲזוֹת֙ [יֶעְדּ֣וֹ] (יעדי) הַחֹזֶ֔ה עַל⁠־יָרׇבְעָ֖ם בֶּן⁠־נְבָֽט׃

Now the rest of the acts of Solomon, first and last, are they not written in the words of Nathan the prophet, and in the prophecy of Ahijah the Shilonite, and in the visions of Jedo the seer concerning Jeroboam the son of Nebat?

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(כט-לא) מות שלמה * – מלכים א י״א:מ״א-מ״ג

וּמוֹתַר מִלֵי שְׁלמה קַדְמָאֵי וּבַתְרָאֵי הֲלָא אִנּוּן כְּתִיבִין עַל פִּתְגָמֵי נָתָן נְבִיָא וְעַל נְבוּאֲתֵיהּ דַאֲחִיָה דְמִן שִׁילה וּבְחֶזְוָנָא דְעִדוֹ נְבִיָא דְאִתְנַבְּאוּ עַל יָרָבְעָם בַּר נְבָט.

על דברי נתן – ויהי בלילה ההוא ויהי דבר י״י אל נתן וגומר (שמואל ב ז׳:ד׳) עד ויקרא שמו ידידיה (שמואל ב י״ב:כ״ה).

ועל נבואת אחיה השילוני – שקרע ממנו המלכות ונתנה לירבעם (מלכים א י״א).

in the words of Nathan the prophet (II Sam. 12:25): "And He sent by the hand of Nathan the prophet, and he called his name Jedidiah for the Lord's sake.⁠"

and in the prophecy of Ahijah the Shilonite (I Kings 11:31) who rent the kingdom from him and gave it to Jeroboam.

הלא הם כתובים – במקצת מדוייקים הלא כתיב חסר וא״ו גם לא נמנה במסורה עם המלאים דספר כתובים.

ועדי – יעדי קרי.

ובחזות – ענין מראות נבואה ור״ל בספר נבואות יעדו הוא עדו החוזה.

הראשונים – בראשית ימיו ובאחרית ימיו.

על דברי נתן – על הספר אשר כתב נתן הנביא ובס׳ נבואת אחיה ובס׳ חזות יעדו החוזה בספור הנבואה שנבא על ירבעם (וכל הספרים האלה אינם נמצאים אצלינו).

ושאר דברי שלמה – במלכים (י״א:מ״א) ויתר דברי שלמה כתובים על ס׳ דברי שלמה, והוא עפמ״ש בהבדל בין נשאר ובין נותר, שהנותר הוא הנותר מעצמו והנשאר הוא בכונה, ושם מדבר מדברים שאין בם צורך להכתב בספרי הקדש, עז״א ויתר, והם כתובים בדברי שלמה, ר״ל בספר דה״י שלו, ופה מדבר מדבריו שהם קדושים ולא כתבם בכאן מפני שהנביאים עשו מהם ספורים מיוחדים, עז״א ושאר. וכן תמצא שתמיד אומר ויתר, כמו ויתר דברי רחבעם ודומיהם, כי מדבר מדברי חול, רק פה מדבר מדברי קדש אמר ושאר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ל) וַיִּמְלֹ֨ךְ שְׁלֹמֹ֧ה בִירוּשָׁלַ֛͏ִם עַל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃

And Solomon reigned in Jerusalem over all Israel forty years.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כט]

וּמְלִיךְ שְׁלמה בִּירוּשְׁלֵם עַל כֻּלְהוֹן (ס״א כָּל) יִשְרָאֵל אַרְבְּעִין שְׁנִין.

על כל ישראל ארבעים שנה – מה שאין כן בדוד שבחברון מלך ז׳ שנים ובירושלים שלשים ושלש.

over all Israel forty years unlike David, who reigned seven years in Hebron and thirty-three years in Jerusalem.

על כל ישראל ארבעים שנה – ¹לפי שדוד לא מלך על כל ישראל ארבעים שנה, ²כי בחברון לבדה מלך שבע שנים – על יהודה (שמואל ב ב׳:י״א), לפיכך אמ׳ כי שלמה מלך על כל ישראל ארבעים שנה.

1. לפי שדוד וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.

2. כי בחברון לבדה מלך שבע שנים על יהודה. אין רצונו לומר שדוד מלך רק על בני שבט יהודה שהתגוררו בחברון, אלא שמקום מלכותו היה חברון ושהוא מלך על כל שבט יהודה. הביטוי ״על יהודה״ חסר בכת״י פריס, ונראה שהוסיפו רד״ק דווקא כדי לברר שדוד אמנם מלך על כל השבט.

Over all Israel for forty years. Because David did not reign over all Israel for forty years—after all, for seven years he reigned in Hebron only, over Judah (2 Samuel 2:11)—the text says that Solomon did reign over all Israel for forty years.

על כל ישראל – לפי שגם דוד מלך ארבעים שנה ולא היו כולם על ישראל כי בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים על יהודה לבד לכן אמר כי שלמה מלך על כל ישראל כל ארבעים שנה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודהכל

(לא) וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

And Solomon slept with his fathers; they buried him in the city of David his father; and Rehoboam his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כט]

וּשְׁכִיב שְׁלמה עִם אֲבָהָתוֹי וּקְבָרוּ יָתֵיהּ בְּקַרְתָּא דְדָוִיד אֲבוֹי וּמְלִיךְ רְחַבְעָם בְּרֵיהּ בְּאַתְרוֹי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון